ששון ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

1.בקשת המבקשים לפטור אותם מתשלום אגרה - היא הבקשה שלפני.

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שנפרשו על פני עשרות רבות של עמודים, בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי לדחות את הבקשה, כפי שיפורט להלן.

3.תחילה לדין - תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:

הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

בהתאם לתקנה זו - הזכאות לפטור מאגרה תלוית הוכחת שני תנאים מצטברים, האחד - הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה; השני – כי התביעה נשוא הבקשה לפטור מאגרה מגלה עילה.

ההלכה היא כי על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה בדבר מצבו הכלכלי כדי לשכנע שאכן אין הוא יכול לעמוד בתשלום האגרה.

כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להן – פרישת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

יש להדגיש כי כל פתיחת הליך משפטי מחייבת תשלום אגרה וכל סטייה מחיוב זה היא חריגה מהכלל ומחייבת בחינה ושקילת כל הנתונים הרלבנטיים ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים הנזכרים בדין וכי בית משפט משוכנע כי נכון וצודק לתת הפטור.

כך אומר כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי המשפט (11.5.11)

"נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...

...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט...".

4.בבקשה נטען כי מצבם הכלכלי של המבקשים קשה, כי הם חיים 'מהיד לפה', נתמכים בילדיהם וכי מצבו הבריאותי של המבקש רעוע. לבקשה צורפו מסמכים רפואיים בקשר למצבו הבריאותי של המבקש. כן צורפה הודעת פינוי מנכס מקרקעין הממוענת אל המבקשת לפיה עליה לפנות את הנכס עד ליום 4.5.11 (לא ברור האם מדובר בבית בו מתגוררים); גם צורף כתב תביעה שהוגש נגד המבקשים על ידי עיריית רמת גן על סך של כ – 19,000 ש"ח בגין חובות לעירייה וכן מסמכים המעידים על חובות לעיריית רמת גן בסך של כ – 9,200 ש"ח נכון ל5/11. בנוסף, צורף פירוט מההוצאה לפועל בקשר לחובות המבקשים מעודכן לשנת 2009. לתשובת המבקשים צורפו מסמכים שונים וביניהם דפי בנק מהם עולה כי חשבונם של המבקשים נכון ל- 5/11 היה מצוי ביתרת חובה של כ – 100,000 ₪.

עוד נטען על ידי המבקשים כי בהסכמה דיונית בינם לבין המשיב 1 (להלן: "המשיב") במסגרת הליכים קודמים אחרים שהתנהלו ביניהם סוכם כי המשיב לא יתנגד לפטור מתשלום אגרה עד לסך של 3,750,000 ש"ח ככל שתוגש תביעה נגדו על ידי המבקשים.

5.המשיב מתנגד לבקשה והוא מדגיש כי המבקשים עושים שימוש לרעה בהליכי בית משפט, בין היתר, משום שכבר היה להם יומם בבית המשפט. לענין זה נטען כי התביעה דנא זהה לתביעה שהוגשה על ידי המבקשים לבית המשפט השלום בת.א. 219397/02 - תביעה שנדחתה במסגרת פסק דין ארוך ומנומק, וגם הערעור של פסק הדין נדחה.

בנוסף נטען כי לאחר דחיית הערעור, הוגשה על ידי המבקשים תביעה חדשה לבית משפט זה (ת.א. 1576/09) הזהה ברובה לתביעה דנא – אלא שתביעה זו נמחקה מחוסר תשלום אגרה לאחר שבקשה לפטור מאגרה שהוגשה שם על ידי המבקשים נדחתה, והמבקשים לא מילאו את הנדרש להמשך התביעה, קרי, לא שילמו את האגרה המתחייבת.

אשר לטענות המבקשים לענין ההסדר הדיוני, טוען המשיב כי המבקשים הפרו את ההסדר דיוני וכי ממילא לא סוכם שהמשיב לא יתנגד לפטור מתשלום אגרה בגין כל תביעה גל המבקשים עד לסך של 3.75 מליון ש"ח כטענת המבקשים. המשיב טוען כי לשון ההסדר הדיוני קבעה כי ככל שתוגש תביעה עד לסך של 3.75 מליון ש"ח בגין תביעה הנוגעת ל"מניות מרכז הקבלנים" (רק אחת מהסוגיות נשוא ההליכים הקודמים בין הצדדים) יותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, אך לכל ענין אחר, יהיה המשיב רשאי להתנגד לבקשה לפטור את המבקשים מתשלום אגרה, ומשהפרו המבקשים את ההסדר הדיוני ממילא אין הם זכאים להסתמך עליו.

עוד נטען, כי המבקשים הפקידו ערבויות, אגרות וערבונות בסך של עשרות אלפי שקלים במסגרת הליכים אחרים שהם מנהלים, ורק לאחרונה התחייבו המבקשים בהסכמה להפקיד ערבות של 50,000 ₪, ואין הדבר מתישב עם טענת המבקשים לענין מצבם הכלכלי.

גם ייצוג המבקשים בהליכים אחרים על ידי עו"ד אינו מתיישב עם טענתם.

טוען המשיב כי המבקשים לא הרימו את הנטל להוכיח שהם נעדרי יכולת כלכלית וכן טען כי המסמכים שצרפו המבקשים זהים לאלה שצורפו בעבר לבקשתם לפטור מאגרה בהליך הקודם בו קבע בית המשפט כי אין באותם מסמכים להוכיח היעדר יכולת כלכלית; עוד טוען המבקש כי ההליך אינו מגלה עילה בשל מעשה בי-דין שקיים לאור העובדה שטענות המבקשים נדונו ונדחו בהליך קודם, וגם השאלה אם ההליך מגלה עילה כבר נבחנה במסגרת בקשת המבקשים לפטור אותם מתשלום אגרה בגין התביעה הקודמת, הזהה לתביעה דנא, ובית המשפט קבע כי עילות התביעה קלושות.